העמקת החמלה שלי
2 minute read
אהבה בממד החמלה המיוחד שלה מהווה את אחד היסודות של כל חברה מתורבתת. החמלה היא שגורמת לי להיות רגיש לסבל, בכל צורה שהוא. החמלה היא שמרחיבה את ליבי ומאפשרת לי להיות רגיש לצורך בצד השני של כדור הארץ, שמאפשרת לי לזהות אח או אחות בתחת המחורבן ברחוב או את הזונה המתבגרת בבר המקומי.
מי יתן והחמלה תעמיק אי פעם את האכפתיות שלי לסבל של העולם ועוד יותר את הרצון שלי לרפא אותו.
מי יתן והחמלה שלי תגרום לי לאמץ מיד כל סבל שאהיה מודע אליו, לא על ידי קבלתו וסבל עם האחר, אלא על ידי העלאתו במחשבה בהשראת החסד והפקדתה לרגלי האהבה האינסופית המרפאת. את כל.
במקום להתלונן על עוול בעולם או על אסונות לכאן או לכאן, אולי החמלה תאפשר לי לפתוח את הארנק שלי, את הידיים שלי או את הלב שלי כדי להקל על הכאב שעובר על אחרים.
יהי רצון שהעיתון היומי שלי או עלון החדשות בטלוויזיה שלי יהפכו לספר התפילה היומי שלי, בעוד אני מברך ואהפוך את כל האירועים הדרמטיים או העצובים שדווחו, בידיעה ומרגיש שמאחורי הסצנה החומרית ההיפנוטית יש עוד מציאות של אור נצחי ואהבה אוניברסלית ובלתי מותנית שמחכה לכולם.
מי יתן והחמלה שלי תאמץ את יצירתך המופלאה, מהחרק הזעיר ועד ללווייתן הכחול הענק, מהשיח הצנוע ועד לסקויה המתנשאים או לארזי הסהרה בני 3,000 השנים, מהנחל הזעיר ועד לאוקיינוס האינסופי, כי יש לך יצר אותם להנאתנו ולהנאתנו.
ולבסוף, מי יתן והחמלה שלי תהיה כה חריפה ורגישה שהיא לומדת בסופו של דבר לנקב את מעטה הבורות שגורם לי לראות עולם חומרי של סבל שבו חזון אמיתי מבחין רק בנוכחות הכל-הכל המפוארת של אהבה רוחנית אינסופית ואת הביטוי המושלם שלה בכל מקום.